פתח תקווה – אם המושבות

מאמר על העיר פתח תקווה הוא מקום להתחיל בו כשמחפשים אינפורמציה על ראשית הישוב החילוני החדש בארץ ישראל, עוד הרבה בטרם הוכרזה המדינה.

על סיפורה של העיר הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות נכתב לא רק במאמר על העיר פתח תקווה אלא גם בשיר אהוב של הזמר אריק איינשטיין, שעל התמליל שלו חתום יורם טהרלב. בשיר ששמו "הבלדה על יואל משה סלומון" מסופרת עלילה בדיונית בסגנון אגדת עם על הקמת הישוב. מילות השיר לא מדייקות בסיפור המקרה אבל כן מבוססות על המאורעות האמיתיים שהתרחשו בהקשר של הקמתה של העיר נקראה בתחילה אומלאבס שמשמעותו – המתלבש.

אלו מילות השיר המקסימות והמרתקות שכל מאמר על העיר פתח תקווה יכול להתקשט בהן:

בבוקר לח בשנת תרל"ח, עת בציר הענבים, יצאו מיפו על סוסים חמשת הרוכבים/

שטמפפר בא וגוטמן בא, וזרח ברנט ויואל משה סלומון, עם חרב באבנט.

איתם רכב מזרקי הדוקטור הכסוף. לאורך הירקון הרוח שר בקני הסוף/

ליד אומלבס הם חנו בלב ביצות וסבך, ועל גבעה קטנה טיפסו לראות את הסביבה.

אמר להם מזרקי אחרי שעה קצרה: "איני שומע ציפורים וזה סימן נורא/

אם ציפורים אינן נראות המוות פה מולך. כדאי לצאת מפה מהר, הנה אני הולך".

קפץ הדוקטור על סוסו כי חס על בריאותו, והרעים שלושתם יצאו לשוב לעיר איתו.

אמר אז יואל סלומון ושתי עיניו הוזות: "אני נשאר הלילה פה על הגבעה הזאת"/

והוא נשאר על הגבעה, ובין חצות לאור פתאום צמחו לסלומון כנפיים של ציפור/

לאן הוא עף, לאן פרח, אין איש אשר ידע, אולי היה זה רק חלום, אולי רק אגדה.

אך כשהבוקר שוב עלה מעבר להרים, העמק הארור נמלא ציוץ של ציפורים/

ויש אומרים כי עד היום לאורך הירקון, הציפורים שרות על יואל משה סלומון.

במאמר על העיר פתח תקווה – שנוסדה כמושבה בשנת תרל"ח (1878) והוכרזה כעיר בשנת 1937 – תוכלו למצוא אם כן את הדמויות המפורסמות מאוד שאכן השתתפו בהקמת העיר, ביניהן רבי יואל משה סלומון, יהושע שטמפפר, דוד גוטמן וזרח ברנט, וכן את הרב עקיבא יוסף שלזינגר בחברת תלמידיו, אלעזר ראב ובנו יהודה ומיכל לייב כ"ץ (זיינגר).

המתיישבים הראשונים, כפי שתגלו בכל מאמר על העיר פתח תקווה, הגיעו למקום ומצאו את השטחים שנרכשו לצורך הקמת היישוב ושכללו את נחל הירקון וסביבותיו במצב לא מלהיב, בלשון המעטה. ניסיונם ותקוותם להפוך את המקום לפתח לעתיד, להתיישבות יהודית ברחבי הארץ ולתחייה לאומית הביאו לקריאת המקום בשם פתח תקווה, כמו גם לסיפור המעשייה שמגולל השיר המקסים.